מנגנון שעון מורכב בעיקר ממספר גלגלי שיניים [הנקראים "גלגלים"] המוחזקים במקומם על ידי לוחית עליונה ותחתונה. לכל גלגל יש ציר מרכזי [הנקרא "ארבור"] שעובר דרכו, וקצותיו משתלבים בחורים בלוחות. אם יש לכם ציר מתכת בחור מתכת, שאין בו שום דבר שיגן עליו, הוא בסופו של דבר ישחק ככל שהציר מסתובב. כדי למנוע בלאי, וגם כדי להפחית חיכוך, לרוב השעונים יש אבני חן זעירות בצורת סופגנייה בקצות רבות מארזי הגלגל כדי למנוע מהם לבוא במגע ישיר עם קצוות החור. אבני החן הן בדרך כלל אבני אודם טבעיות או מעשה ידי אדם, אך יכולות להיות גם יהלומים וספירים. לגלגלים הנעים ביותר [במיוחד גלגל האיזון] בשעון יש לעתים קרובות אבני חן נוספות מעל אבני החן הרגילות כדי למנוע מהארבור לנוע למעלה ולמטה, ולרוב השעונים יש גם כמה אבני חן מיוחדות [הנקראות אבני חן "משטח" ו"גליל"] כחלק מהמנגנון.
שעוני כיס מוקדמים מאוד כמעט ולא כללו תכשיטים, פשוט משום שהרעיון עדיין לא הומצא או לא היה בשימוש נפוץ. עד אמצע המאה ה-19, לשעונים היו בדרך כלל 6-10 תכשיטים, ושעון עם 15 תכשיטים נחשב לאיכות גבוהה.
עם זאת, עד המאה ה-20, יותר ויותר שעונים יוצרו עם ספירת תכשיטים גבוהה יותר, ואיכות השעון נשפטת לעתים קרובות לפי מספר התכשיטים שיש בו. לפיכך, שעונים אמריקאים באיכות נמוכה יותר מסוף המאה ה-19 ועד שנות ה-1900 כוללים בדרך כלל תכשיטים רק על גלגל האיזון ועל מחסנית הגיר [7 תכשיטים בסך הכל]. שעונים ברמה בינונית כוללים 11-17 תכשיטים, ושעונים ברמה גבוהה כוללים בדרך כלל 19-21 תכשיטים. שעונים מורכבים במיוחד, כגון כרונומטרים, כרונוגרפים, שעוני לוח שנה ושעוני צלצול, עשויים להכיל עד 32 תכשיטים, וחלק משעוני הרכבת באיכות גבוהה כוללים תכשיטי "כיפה" על הגלגלים האיטיים יותר בנוסף לגלגלים הנעים מהר יותר.
שימו לב, שלמרות שמספר התכשיטים שיש בשעון הוא בדרך כלל אינדיקציה טובה לאיכותו הכוללת, זה אינו סטנדרט מוחלט משלוש סיבות עיקריות. ראשית, כפי שצוין לעיל, שעונים רבים שיוצרו לפני המאה ה-20 נחשבו ל"איכות גבוהה" לתקופתם, למרות העובדה שיש בהם רק 15 תכשיטים. שנית, בחלק מהשעונים יש תכשיטים נוספים שנוספו בעיקר לתצוגה ולא תרמו לדיוק או לאיכות השעון [ולפעמים לא היו]
אפילו תכשיטים אמיתיים מלכתחילה!] שלישית, במהלך השנים התנהל ויכוח משמעותי לגבי מספר התכשיטים שצריך כדי לכלול שעון "באיכות גבוהה". ווב סי. בול, האיש האחראי ביותר לקביעת הסטנדרטים לפיהם נשפטו שעוני רכבת בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, טען שכל דבר מעבר ל-17 או 19 תכשיטים לא רק מיותר, אלא למעשה מקשה על תחזוקה ותיקון של שעון. עם זאת, התפיסה הרווחת יותר של "ככל שיש יותר תכשיטים, כך ייטב" לא צפויה להיעלם בקרוב.
רוב שעוני הכיס שיוצרו בסוף המאה ה-19 ואילך, שיש להם יותר מ-15 אבני חן, מסומנים ישירות על המנגנון. אם אין ספירת אבני חן מסומנת, והתכשיטים הגלויים היחידים הם אלה שעל מוט האיזון [במרכז גלגל האיזון], כנראה שלשעון יש רק 7 אבני חן. שימו לב ששעון עם 11 אבני חן נראה זהה לשעון עם 15 אבני חן, מכיוון ש-4 אבני החן הנוספות נמצאות בצד המנגנון ישירות מתחת ללוח. כמו כן, שעון עם 17 אבני חן נראה לעין בלתי מזוינת כמו שעון עם 21 אבני חן, מכיוון שהתכשיטים הנוספים במקרה זה הם בדרך כלל כולם אבני חן בחלק העליון והתחתון של שניים מהגלגלים.

מיקום התכשיטים בשעון "Bunn Special" של אילינוי, מידה 16 ו-23 תכשיטים. תכשיטים בסוגריים נמצאים בדרך כלל רק בשעונים ברמה גבוהה יותר. הסידור המדויק של התכשיטים השתנה מחברה לחברה.











